עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
מייל
danialog14@gmail.com
חברים
שאריות של החייםBlackChamomileתיאוfrikit so what??אד;-)TigerLily
lidanThese HeavencosmicBFFעוד מוזרה בעולםMeshigamer girl
ThelseאפרתomerEmo LifeGhost Dog
נושאים
לא צריך לוותר
בשביל להתבגר- את לא צריכה לוותר על הילדות
בשביל שיקשיבו לך- את לא צריכה לוותר על הקול השקט
בשביל לבכות- את לא צריכה לוותר על הצחוק
בשביל לכעוס- את לא צריכה לוותר על השמחה
בשביל להגיד 'לא'- את לא צריכה לוותר על ה'כן'
בשביל לדעת- את לא צריכה לוותר על החוסר ידע

בשביל להיות את- את לא צריכה לוותר עצמך

no more bff

08/09/2013 19:22
דניאל
אני מצטערת שאני כותבת היום יותר מפוסט אחד אבל האמת שהתלבטתי אם לכתוב את הפוסט הזה או את מה שכתבתי בפוסט הקודם, המחשבות שלי היו טריות יותר בפוסט הקודם אז העדפתי אותו, עכשיו אני מבינה שטעיתי ואני אכתוב את הפוסט הזה עכשיו [חפרתי? וזה רק ההקדמה..] 
 
אני שומעת את אחותי הקטנה מדברת שעות בטלפון עם ה"חברה הכי טובה" שלה , אני בחדר, מה לעשות המחשב והטלפון נמצאים באותו מקום.. אני חושבת לעצמי: 'באיזה שלב אני הבנתי שאין כזה דבר חברות אמת?' אני תמיד אמרתי את זה לעצמי אבל אני לצערי תמיד מקשיבה לאחרים במקום לעצמי ושוב פעם הולכת שולל לאחר אותה טעות, 
4 חברות הכי טובות היו לי, לא, לא ביחד כל אחד בנפרד, 
טל .נ הייתה מהגן עד כיתה ג'
טל א. הייתי מכיתה ד' עד כיתה ו'
נועה מ. הייתה מאמצע ח' עד פסח 
ועכשיו ספיר, 
ספיר לא תאכזב אותי, אנחנו דומות מדי בשביל שלא נדבר יותר, אבל איכשהו הקול הפנימי שלי שוב מדבר אליי "אז מה אם היא דומה? זה לא כאילו את לא פגעת באנשים" אני משתיקה אותו וגורמת לו לא לעבור יותר מדי מהלב אל השכל. 
המצב החברתי שלי מבחוץ נראה אחלה, אבל כשאני מסתכלת על זה , הוא גרוע. נכון תמיד יש לי עם מי לחזור הביתה, אבל אני בהפסקות רק עם 4 ילדות, 2 בכל הפסקה... 
יש לי 3 חברות טובות, נעמה תמר וספיר, הבנתי שאני לא צריכה יותר מזה, ככל שיש יותר חברות יש יותר ריבים ויותר פיגועים בלב.. עדיף ככה בלב שקט.
אני באמת מהרהרת באיזה גיל הבנתי שחברות אמת יש רק בסרטים, ושהבנאדם היחיד שאני יכולה לריב ולהשלים איתו כל כך הרבה פעמים זה אחותי? 
ובאיזה גיל אני אפנים ולא רק אבין את זה?
 
08/09/2013 19:24
יש לי חברות, אמת לא הייתה קוראת להן.
החברות אמת שלי, הן כאן בבלוג.
דניאל
08/09/2013 19:26
זה מה שאני חשבתי אחרי שסיימתי לכתוב את הפוסט,
יש לי חברות הרבה יותר טובות כאן מאשר בבצפר..
TigerLily
08/09/2013 21:09
מה שלונלי גירל אמרה, מילה במילה..
דניאל
08/09/2013 21:10
כן.. מסכימה איתה גם..
Lonely guy
08/09/2013 19:29
כמו שאומרים.. חברים יש רק באגד...
חח...סתם..
אני בטוח שעוד תמצאי לעצמך חברה אמיתית... :]
דניאל
08/09/2013 19:30
חח אני באמת מקווה שלא..
לא נראה לי שיש מישהי עם מספיק כוח סבל בשביל להבין אותי XD

תודהD:
08/09/2013 19:35
אולי חברות אמת יש גם במציאות פשוט צריך למצוא אחת כזאת .. אני לא יודעת . גמלי יש חברות , אני פשוט לא סומכת עליהן בעיניים עצומות .
אני מקווה שתמצאי משהיא שתוכלי לסמוך עליה , אני גם בטוחה שתמצאי : )
דניאל
08/09/2013 19:38
האמת שאני לא מחפשת...
לא ממש אכפת לי מזה, אני פשוט חושבת על סוף החטיבה שאז אני אוכלת להתחיל חפש, כי בבית ספר שלנו שמו את כל האגוזים הפגומים ואת השלוש חברות שלי...

תודה רבה [:
LoLa
08/09/2013 19:35
תאמיני לי זה שיש לך חברה אחת טובה הרווחת!
את לא צריכה יותר ואני מדברת מנסיון. אולי זה שיהיו לך עוד חברים מסביב זה יהיה נחמד והכל,
אבל חברה טובה זה מעבר.
אני מאחלת לך שתצליחי למצוא חברה טובה שתצליחי להסתדר איתה ולשמור איתה על קשר ארוך.
דניאל
08/09/2013 19:39
זה מה שניסיתי להגיד, תודה שעזרת לי[: [טוב לא עזרת אמרת בעצמך..]
תודה רבה [:
09/09/2013 20:56
אני בדיוק כמוך.
פעם חשבתי שיש דבר כזה חברות אמיתיות.
עכשיו אני מבינה שלא קיים דבר כזה.
גם אם יש, קשה למצוא אותן.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

חיפוש
ארכיון
רוגע

עם דברים כאלה אני יכולה לחרפן אנשים.. כולם לחוצים תמיד ומודאגים, אבל אני לא זוכרת את עצמי דואגת, כאילו אני תמיד דואגת למה יקרה אחר כך אבל חוץ מזה אני יודעת שהכל יסתדר.. כי ככה זה אצלי.. הכל תמיד מסתדר. כי אי אפשר שזה אהיה אחרת.. אין סיטואציה כזו..

פעם אחת קרה לי, משהו שולי קטן ולא חשוב לא היה לי איך להגיע למופע של חברות שלי, אבל הייתי שאננה מדי הייתי בטוחה שכמו תמיד הכל יסתדר, אבל לא, בסוף לא הלכתי למופע.
תליתי את הכרטיס על הלוח שהם וחיכיתי, חיכתי לסרטים שאני אראה, להופעות אחרות, לקבלות מאוטובוס, חיכיתי לדברים שכן יסתדרו, והם הגיעו, יש לי את הכרטיס עדיין על הלוח קבור בין המום כרטיסים אחרים אבל הוא עדיין שם, להוכיח וגם להזכיר לעצמי- שרק הרוב מסתדר
קרבי

את הצד הזה בעצמי קצת קשה לי להסביר.
אני אהיה בקרבי,
לא אני לא רוצה להיות בקרבי אני רוצה
אבל אני לא אומרת שאני רוצה,
אם אני אגיד שאני רוצה להיות
זה אומר שיש ספק אם אני אהיה או לא אהיה,
ואני אהיה בקרבי,

מדינת ישראל חשובה לי בצורה שאין לי מושג איך להסביר,
זה התחיל כמה שבועות לפני שסבא שלי נפטר
בדיוק גמרתי את העבודת שורשים עליו,
למדתי על מה הוא היה
העבודה מוצגת עכשיו בבית התפוצות
ובאתר של הקיבוץ שבו הוא גדל.

סבא שלי היה לוחם בפלמ"ח
והעביר לי את הכחול לבן שבדמו.
ובכל פעם שאני מדברת
או חושבת על ארץ ישראל
אני מתמלאת גאווה.
אני גאה להיות חלק ממדינת ישראל,
אני גאה להיות נכדה של סבא שלי,
אני גאה בלשמוע על סיפורי ההעלייה של סבתא שלי,
אני גאה בלחשוב על השירות של אמא שלי
ואני גאה מורשת שאבא שלי השאיר לי,
בכל פעם ששיר התקווה מתנגד וכולם עומדים אני שרה אותו עם ראש מורם עם חיוך גדול "להיות עם חופשי בארצנו" צריך יותר מזה?

אני גאה באץ ישראל,
ואני גאה במורשת של העם היהודי
ואני לא מתכוונת לוותר על זה,
לכן אני אהיה בקרבי.