עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
מייל
danialog14@gmail.com
חברים
שאריות של החייםBlackChamomileתיאוfrikit so what??אד;-)TigerLily
lidanThese HeavencosmicBFFLonelyGirlעוד מוזרה בעולםMeshi
gamer girlThelseאפרתomerEmo LifeGhost Dog
נושאים
לא צריך לוותר
בשביל להתבגר- את לא צריכה לוותר על הילדות
בשביל שיקשיבו לך- את לא צריכה לוותר על הקול השקט
בשביל לבכות- את לא צריכה לוותר על הצחוק
בשביל לכעוס- את לא צריכה לוותר על השמחה
בשביל להגיד 'לא'- את לא צריכה לוותר על ה'כן'
בשביל לדעת- את לא צריכה לוותר על החוסר ידע

בשביל להיות את- את לא צריכה לוותר עצמך
ארכיון יולי 2013
יש כאן מישהו?
04/07/2013 12:59
דניאל
אווף אני ערה כבר 23 שעות ברצף אני מתה מעייפות אני לא מצליחה לישון וכל החברים שלי במחנה קיץ מ9... יש כאן מישהו לדבר איתו? וואי נשבעת שכבר עשיתי הכל התחלתי לראות בערך כל סדרה שקיימת בטלוויזיה והכל שעמם אותי.. כתבתי כבר רבע מהסיפור שלי מהמחברת למחשב ואנלי כוח להמשיך  המשך...
16 תגובות
זכרונות מעבר
05/07/2013 16:56
דניאל
אחרי הכל כל הזמן הזה גמרתי כבר לחשוב על אהבה אחרי הכל כל הרגעים האבודים גמרתי כבר לחשוב על הפחד כאויב או כחידה רוצה לחזור לאותו המקום הוא כבר תפוס ולא הולך לא היום מנסה להגיע בכל זאת לראשון זה כבר עבר אדם יודע זה כבר הלך אתה שומע אם  המשך...
3 תגובות
האיש בברדלס הכחול פרק 1
05/07/2013 23:08
דניאל
האיש עם הברדס הכחול, פרק א
באותו ערב חורף סגרירי יצאה נייט להוריד את האשפה, נייט תמיד פחדה מלצאת החוצה בלילה היא הייתה פראונידית מאז ומתמיד, היא מאמינה ברוחות שדים שטן ומלאך (אלוקים) אנשי זאב אלא שעכשיו יש לה עוד סיבה להאמין היא הבה את זה אך נזהרה ופחדה מאד. בכל אופן נייט ירדה במדרגות לצלילי  המשך...
3 תגובות
שב אלייך
05/07/2013 23:50
דניאל
הולך בדרך בלי כיוון עוצם את העניים לא חושב כמעט על כלום רק אלייך שומע את הצעקות הצעקות שנהפכו למצפן ואז שכבר גומר לבכות אנעצר במקום שוכב מרגיש אותך אני רואה שמעתי פעם לחישה מרגיש אותך אני רואה מחכה לנקישה הולך באמצע יער עצים מכסים את הכוכב שלי פותח את  המשך...
6 תגובות
האיש בברדס הכחול פרק 2
06/07/2013 00:19
דניאל
האיש עם הברדס הכחול, פרק ב
נייט הסתכלה על האיש בבגד הכחול היא לא פעלה ישר היא מעולם לא הייתה פזיזה. היא הסתכלה על הגופה והחליט לגעת בה האיש בברדס הכחול הרגיש את הנגיעה עוד לפני שנייט נגעה בו הוא הרגיש אותה דרך ההילה שלה נייט נגעה באיש בבגד הכחול הגופה לא הייתה קרה 'הרצח כנראה  המשך...
6 תגובות
האיש בברדס הכחול פרק 3
06/07/2013 13:45
דניאל
האיש עם הברדס הכחול, פרק ג
"אגיע לאן? אתה יודע שיש עברה פלילית במה שאתה עושה כרגע? יש חוק שאסור לעשות את זה!" אמרה נייט "מה אסור לעשות?" אמר האיש בברדס הכחול "אסור לבנאדם.." "אהה הה" "מה?" שאלה נייט "אני לא בנאדם.." "אז מה אתה?" "אני האיש בברדס הכחול" "אז אתה איש אבל לא בנאדם? תקשיב  המשך...
2 תגובות
האיש בברדס הכחול פרק 4
06/07/2013 17:26
דניאל
האיש עם הברדס הכחול, פרק ד
זו הייתה סמטה חשוכה היא נראתה ארוכה המון גדרות ובניינים נטושים בצבע סגול בהיר וכחול כהה הקירות התקלפו והראו את החלק הפנימי של הקיר- לבנים חומות מודבקות במלט שחולדות בחלק האחרון של פירוקו נייט לא פחדה היא אהבה מקומות כאלה משום מה. "אוקיי" אמרה נייט "רק כדי להיות לוודאות מה  המשך...
5 תגובות
איך זה קורה?
08/07/2013 13:17
דניאל
אני יושבת מול הבלוג ומסתכלת על פוסטים של אנשים אחרים.. אנשים שאני בטוחה שרגילים במאה אחוז (עד כמה שאפשר להיות רגיל במאה 21) ובכל זאת משהו בהם לא רגיל. אני לא מבינה איך אנשים מגיעים למצבים שהם חותכים את עצמם או הולכים למכוני גמליה או רבים עם ההורים שלהם (מי  המשך...
1 תגובות
האיש בברדס הכחול פרק 5
08/07/2013 13:22
דניאל
האיש עם הברדס הכחול, פרק ה
נייט ראתה את הבניינים מתקרבים אליה יותר ויותר היא פחדה צללי הרחוב הסבוך סגרו עליה אבל היא ידעה שאין מצב שאין ברירה אחרת היא קפצה על חלון הבניין וטיפסה מעלה ומעלה האיש בברדס הכחול עמד על גג הבניין הסמוך והסתכל בנייט קופצת קומה אחר קומה חלון אחר חלון שמה את  המשך...
2 תגובות
האיש בברדס הכחול פרק 6
09/07/2013 16:47
דניאל
האיש עם הברדס הכחול, פרק ו
"וגם במבחן הזה אתה לא תגיד לי מה המבחן?" שאלה נייט "לא אני אגיד לך מה המבחן" "אחלה" אמרה נייט היה שתיקה של כמה שניות "מה המבחן?" "קחי" אמר האיש בברדס הכחול והביא לה גורי אייל "אסור לך לאבד אותם" "אוקיי" אמרה נייט "אמור חהיות קאץ' עכשיו לא?" "כן הנה  המשך...
0 תגובות
אחות..
09/07/2013 17:42
דניאל
אווף אני יודעת שזה נשמע שיטחי אבל... יש לי אחות גדולה (גם קטנה אבל לא אליה באתי לדבר..) וברגעים כמו עכשיו פשוט באלי לי לא יודעת מה בא לי להתעצבן עליה... עד כמה שהיא אחות טובה ועד כמה שהיא בנתה לי את האישיות היא פשוט כפוית טובה... נתתם פעם למישהו  המשך...
8 תגובות
ההשראה נעלמה לי
09/07/2013 19:21
דניאל
יש דבר כזה נגמרה ההשראה? אני פשוט יושבת מול דף ריק, הדף הזה שאני תמיד מתארת אותו בתור "הדף הריק שתכף ייתמלא בעולם המשולם שאני מתכננת או ברעיונות הנאורים שלי או במחשבות הכי כמוסות שלי" ועכשיו אני פשוט לא מצליחה למלא אותו.. פתאום מזדנב לו רעיון אני באה לקחת אותו  המשך...
2 תגובות
שיר על שום דבר
09/07/2013 19:27
דניאל
יושבת מול דף ריק מתכננת מה לכתוב לא מוצאת שום רעיונות לא משהו שנחשב לטוב יודעת לחשב גם יודעת כישרון אבל לא מצליחה נתקעת בפזמון משחזרת מנגינות יישנות שכבר כתבתי כותבת את אותם מילים שכבר שרתי משתדלת להמציא דברים אחרים לא בשביל אנשים ולא בשביל השירים והמנגינה הישנה שוב מתנגנת  המשך...
2 תגובות
האיש בברדס הכחול פרק 7
09/07/2013 22:32
דניאל
האיש עם הברדס הכחול, פרק ז
"מה המבחן שלי?" "להרוג אותי" "אני יודעת שזה נשמע מוזר, לך בטח לא כי נתת לי לקפוץ מעל בנינים ולתת ללביאה גורי איילים, אבל בכיף אין בעיה איך אתה בוחר שאני אהרוג אותך?" "טנטנט" ציקציק האיש בברדס הכחול "בעוד שבוע.. " "אז.. מה אנחנו עושים פה עכשיו?" "יוצאים.." אמר האיש  המשך...
3 תגובות
נקודת ההמשך
09/07/2013 23:21
דניאל
וכשזה הגיע, ידעתי שזה זה, ידעתי שזה הסימן שלי לצאת החוצה לתת את מה שיש לי בלי ייסוריי מצפון הלכתי שוב את אותה הדרך עם המפתח החלוד עם דלת הזכוכית הגדולה ושוב דילגתי על המעקה והפעם כשרציתי להתחרט ידעתי שאין מצב שאני אצליח נחתתי על רצפת המרפסת של הקומה למטה  המשך...
0 תגובות
האישיות שלי..
10/07/2013 22:29
דניאל
משום מה החלטתי לכתוב עליה פוסט.. אני לא יודעת למה שני שליש ממנה לא רוצים אבל לשליש ההחלטי כנראה יש זכות וטו.. עדיין לא החלטתי אם אני שונאת אותה או לא אבל מה שבטוח אף אחד בעולם לא מכיר אותה.. זה אחד הדברים שאני דווקא כן אוהבת בה יש לי  המשך...
7 תגובות
אתם רצניים?
10/07/2013 23:05
דניאל
לפוסטים שאני לא סובלת שלי יש לי איזה אלף צפויות (הגזמה לאטיים שבנינו) ולפוסטים שאני ממש מקווה שייקראו אני עוד איכשהו מגרדת את ה3 נו באמת?? אין לי בעיה להמליץ לכן על פוסטים שלי אבל אל תקראו פוסטים מפגרים שלי הם שם בגלל הטימטום שלי לא בגלל שאני רוצה שייקראו!!  המשך...
10 תגובות
האיש בברדס הכחול פרק 8
10/07/2013 23:58
דניאל
האיש עם הברדס הכחול, פרק ח
"אני?" שאל האיש בברדס הכחל " שום דבר נכנס לה ריס לעין", אף אחד לא ידע איזה שקרן האיש בברדס כחול בדיוק מאותה סיבה שאףף אחד לא ראה את פניו.. הוא לא רצה להסתכן.. אבל דווקא עכשיו בפעם הראשונה הוא הוכיח את עצמו כשקרן מעולה "אווץ'" אמרה נייט כשהבינה שזה  המשך...
6 תגובות
כלואה
11/07/2013 21:51
דניאל
אני כלואה, כלואה במקום שבו אסור להיות מי שאתה.. וההוראה אומרת לפחד להיות שונה.. לפחד להיות.... אתה אין מקום שבו אפשר להיות מי שאתה מבלי לצחוק על זה... והכלוב הזה שרודף אותי שכולא אותי בין סור ובריח מעולם לא איפשר לי פתח יציאה או פרצה בגדר.. אני אמורה לפחד. אני  המשך...
12 תגובות
געגעוים לכתיבה\:
13/07/2013 16:11
דניאל
היי.. אמממ מלא זמן לא כתבתי.. לא היה לא ככ מתי וגם לא מה.. כאילו לא הייתי רוב הזמן בבית ואני במחסום כתיבה מטורף לא כתבתי איזה 4 ימים (וכן בביל מישהי שכל 7 דקות כותבת זה מחסום כתיבה..) ואני לא רוצה לכתוב על דברים שקורים לי כי.. זה מוזר  המשך...
17 תגובות
סיפור לא מלטוש
13/07/2013 16:37
דניאל
אוקיי אני מנסה לכתוב סיפור חדש תגידו לי אם אתם תנסו לקרוא אותו אם הייתם יכולים.. יש מקום שמלמדים אותך עדיין לא החלטתי מה... אתה צריך לעשות X מהלכים ב X שעות שזה אומר שאתה כל שעה צריך לעשות מהלך. זה מבוך והסוג מספר הוא מספר כל יודע.. זה על  המשך...
6 תגובות
אחרי הכל
13/07/2013 19:18
דניאל
אחרי הכל אני חושבת שאני קצת מרוצה בסך הכל הצליח לי מכל בחירה שגוייה נכון ש אני מתגעגעת לאחת הישנה אבל אחרי הכל אני חושבת שאני קצת מרוצה זה לא היה כל כך נורא בסך הכל נכון שלא האמנתי אבל אני יכולה לסבול ולחשוב שמכאן זה נראה כמו אתמול ועכשיו  המשך...
5 תגובות
ההתחלה החדשה שלי..
14/07/2013 19:50
דניאל
וכשהלילה יורד אני מתחילה לפסוע ברחוב השקט בירידה תלולה על ראש מגדל גבוהה מסתכלת למטה על כל אלה שעוד אעבור אבל זה להזמן ולמעלה הבית שקט אני מוכן ומתחיל להתלבט מה יקרה אם? ומה יקרה אחר כך? זו חידה שבקרוב אפתור מתחיל ללכת יודע שבקרוב אפול באותו הבור והבוקר מתחיל  המשך...
5 תגובות
בשנייה הזאת
26/07/2013 16:36
דניאל
אוקיי זה השיר הכי מעודד שכתבתי אותו איי פעם כתבתי אותו כשישבתי על המרפסת אחרי לילה בלי שינה ופשוט הסתכלתי על הזריחה ואם ממש מתאמצים ומכירים אותי טוב.. מצליחים למצוא בין השורות את כל החיים שלי.. כולל את העתיד.. אז התיישבתי במרפסת טיפה לפני זריחה עוד יש קצת אור אך  המשך...
2 תגובות
נקודת מפגש- פרק א'
26/07/2013 22:59
דניאל
נקודת מפגש, פרק א
הרגשתי שאני לא יכולה לשאת עוד את הדברים האלה על הלב. החלטתי להתקלח, זה יכול לנקות אותי באופן מטאפורי וגם יש סיכוי קטן שזה אשכיח ממני את הבעיות האמתיות עכשיו. הורדתי את בגדיי- פשטתי את החולצה השחורה, היא פגעה בטיליון השרשרת שלי. לאחר מכן הורדתי את החזייה, פתחתי את האבזם,  המשך...
14 תגובות
נקודת מפגש- פרק ב'
27/07/2013 12:42
דניאל
נקודת מפגש, פרק ב
"קראת לי בשביל לראות את ה45 קילו הסמרטוטים שלך?? אני לא מתכוון לעזור לך אמילי!! אמרתי לך בדיוק מה את צריכה לעשות בשביל שזה יפסיק נכון?! אבל את כמו מפגרת, המשכת להגיד לא!! עכשיו אני מציע לך שוב: או שאת באה איתי, ולא ייקרה לך כלום. או שאת נשארת כאן,  המשך...
7 תגובות
הכל אהיה טוב? מישהו?
27/07/2013 15:31
דניאל
אוקיי אני יודעת שזה לא יעניין איזה 99.3 אחוז ממי שבבלוג פה אבל מחר אני שוב נעלמת אבל רק ל4 ימים אני נוסעת למחנה קיץ.. ואני צריכה מישהו שיאמר לי אל תדאגי אהיה בסדר אז אני אעשה משהו שאני לא סובלת לעשות אני אספר לכם את המקרה: השנה פרשתי מהצופים  המשך...
8 תגובות
stop me then
27/07/2013 16:02
דניאל
אוקיי בגלל חלק מהפוסטים בבלוג אז נהייתה לי השראה לכתוב שיר לא אהבה אז הוא בנאגלית והאנגלית שלי ממש גרועה אז חלק מגוגל תרגום.. אבל כתבתי גם תרגום משלי Stop me then Stop me when Stop me when I say I love you Stop me when Stop me when I  המשך...
12 תגובות
חיפוש
ארכיון
רוגע

עם דברים כאלה אני יכולה לחרפן אנשים.. כולם לחוצים תמיד ומודאגים, אבל אני לא זוכרת את עצמי דואגת, כאילו אני תמיד דואגת למה יקרה אחר כך אבל חוץ מזה אני יודעת שהכל יסתדר.. כי ככה זה אצלי.. הכל תמיד מסתדר. כי אי אפשר שזה אהיה אחרת.. אין סיטואציה כזו..

פעם אחת קרה לי, משהו שולי קטן ולא חשוב לא היה לי איך להגיע למופע של חברות שלי, אבל הייתי שאננה מדי הייתי בטוחה שכמו תמיד הכל יסתדר, אבל לא, בסוף לא הלכתי למופע.
תליתי את הכרטיס על הלוח שהם וחיכיתי, חיכתי לסרטים שאני אראה, להופעות אחרות, לקבלות מאוטובוס, חיכיתי לדברים שכן יסתדרו, והם הגיעו, יש לי את הכרטיס עדיין על הלוח קבור בין המום כרטיסים אחרים אבל הוא עדיין שם, להוכיח וגם להזכיר לעצמי- שרק הרוב מסתדר
קרבי

את הצד הזה בעצמי קצת קשה לי להסביר.
אני אהיה בקרבי,
לא אני לא רוצה להיות בקרבי אני רוצה
אבל אני לא אומרת שאני רוצה,
אם אני אגיד שאני רוצה להיות
זה אומר שיש ספק אם אני אהיה או לא אהיה,
ואני אהיה בקרבי,

מדינת ישראל חשובה לי בצורה שאין לי מושג איך להסביר,
זה התחיל כמה שבועות לפני שסבא שלי נפטר
בדיוק גמרתי את העבודת שורשים עליו,
למדתי על מה הוא היה
העבודה מוצגת עכשיו בבית התפוצות
ובאתר של הקיבוץ שבו הוא גדל.

סבא שלי היה לוחם בפלמ"ח
והעביר לי את הכחול לבן שבדמו.
ובכל פעם שאני מדברת
או חושבת על ארץ ישראל
אני מתמלאת גאווה.
אני גאה להיות חלק ממדינת ישראל,
אני גאה להיות נכדה של סבא שלי,
אני גאה בלשמוע על סיפורי ההעלייה של סבתא שלי,
אני גאה בלחשוב על השירות של אמא שלי
ואני גאה מורשת שאבא שלי השאיר לי,
בכל פעם ששיר התקווה מתנגד וכולם עומדים אני שרה אותו עם ראש מורם עם חיוך גדול "להיות עם חופשי בארצנו" צריך יותר מזה?

אני גאה באץ ישראל,
ואני גאה במורשת של העם היהודי
ואני לא מתכוונת לוותר על זה,
לכן אני אהיה בקרבי.