עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
מייל
danialog14@gmail.com
חברים
שאריות של החייםBlackChamomileתיאוfrikit so what??אד;-)TigerLily
lidanThese HeavencosmicBFFעוד מוזרה בעולםMeshigamer girl
ThelseאפרתomerEmo LifeGhost Dog
נושאים
לא צריך לוותר
בשביל להתבגר- את לא צריכה לוותר על הילדות
בשביל שיקשיבו לך- את לא צריכה לוותר על הקול השקט
בשביל לבכות- את לא צריכה לוותר על הצחוק
בשביל לכעוס- את לא צריכה לוותר על השמחה
בשביל להגיד 'לא'- את לא צריכה לוותר על ה'כן'
בשביל לדעת- את לא צריכה לוותר על החוסר ידע

בשביל להיות את- את לא צריכה לוותר עצמך

בים הלבטים של כתה ט'.

23/11/2013 21:05
דניאל
אז.. הבחירה כבר בידיי.. אני אסליל ערבית [שז כמו להרחיב רק שככה קוראים לזה אצלנו] ואני אהיה במגמת תאטרון.. הבטחתי לעצמי שאני לא אצטער על הבחירה הזאת, לא משנה כמה קשה יהיה ולמרות שזה לא היה יהיה מה שציפיתי לו, למרות שבמשך כל כיתה י' אני אהיה השפוטה של השביעיסטים והשמינסטים אני לא אתחרט ואני אסיים בדיוק כמו שהתחלתי-בטוחה בהחלטה. 

אבל עדיין יש מכשול קטן- ה'אודישנים' לערבית אין מצב שאני לא אתקבל.. כל מה שאני צריכה זה טיפה לגעת בחומר ואפילו פחות מזה.. ערבית הולך לי קל..  לתאטרון זה קצת יותר מסובך, אני צריכה לחשוב על שני מונולגים אחד דרמתי ואחד קומי, אמרו לי לקחת משהו קלאסי, קומי זה כנראה אהיה שייקה אופיר ודרמתי.. זה קצת יותר מסובך, קראתי את בעלת הארמון אמרו ל ישמתאים לי להיות הדמות של לנה. העדפתי שלא, התחלתי לחשוב על הצגות שראיתי 
''סיפור אהבה ארץ ישראלי',ו'כמעט דוגמנית' היו המחשבה הראשונה שלי, אלה הצגות יחיד אבל חשבתי על זה שאולי עדיף דווקא ללכת הפוך על הפוך ולעשות קטע מתוך הצגה רגילה 'צלילי המוזיקה', או 'קזבלן' או משהו כזה אבל אני לא מצליחה להחליט כלום. 
כיתה ט' זה כיתה של התלבטיות אני לא רוצה להתחרט אפילו על הבחירה אחת אז אם למישהו יש רעיון לכל דבר לא אכפת לי מה.. אני אשמח אם הוא יעזור [:
frikit so what??
24/11/2013 21:40
אני הייתי מציעה לך לא לבחור בקטעים מהצגות גדולות בשביל האודישן. כי יכול להיות לך מאוד קשה לעבוד עליהם ולהציג אותם בכללי. הייתי מציעה לעשות את האודישן עם משהו קליל מהצגה מוכרת אבל לא קשה. שיהיה קצר וקולע- כמו שאומרים.
אם את רוצה תוכלי ליצור איתי קשר ואני אוכל לעזור לך.
מקווה שהצלחתי לעזור במשהו. ^-^ (חחחח)
דניאל
25/11/2013 21:09
תודה רבה [;
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

חיפוש
ארכיון
רוגע

עם דברים כאלה אני יכולה לחרפן אנשים.. כולם לחוצים תמיד ומודאגים, אבל אני לא זוכרת את עצמי דואגת, כאילו אני תמיד דואגת למה יקרה אחר כך אבל חוץ מזה אני יודעת שהכל יסתדר.. כי ככה זה אצלי.. הכל תמיד מסתדר. כי אי אפשר שזה אהיה אחרת.. אין סיטואציה כזו..

פעם אחת קרה לי, משהו שולי קטן ולא חשוב לא היה לי איך להגיע למופע של חברות שלי, אבל הייתי שאננה מדי הייתי בטוחה שכמו תמיד הכל יסתדר, אבל לא, בסוף לא הלכתי למופע.
תליתי את הכרטיס על הלוח שהם וחיכיתי, חיכתי לסרטים שאני אראה, להופעות אחרות, לקבלות מאוטובוס, חיכיתי לדברים שכן יסתדרו, והם הגיעו, יש לי את הכרטיס עדיין על הלוח קבור בין המום כרטיסים אחרים אבל הוא עדיין שם, להוכיח וגם להזכיר לעצמי- שרק הרוב מסתדר
קרבי

את הצד הזה בעצמי קצת קשה לי להסביר.
אני אהיה בקרבי,
לא אני לא רוצה להיות בקרבי אני רוצה
אבל אני לא אומרת שאני רוצה,
אם אני אגיד שאני רוצה להיות
זה אומר שיש ספק אם אני אהיה או לא אהיה,
ואני אהיה בקרבי,

מדינת ישראל חשובה לי בצורה שאין לי מושג איך להסביר,
זה התחיל כמה שבועות לפני שסבא שלי נפטר
בדיוק גמרתי את העבודת שורשים עליו,
למדתי על מה הוא היה
העבודה מוצגת עכשיו בבית התפוצות
ובאתר של הקיבוץ שבו הוא גדל.

סבא שלי היה לוחם בפלמ"ח
והעביר לי את הכחול לבן שבדמו.
ובכל פעם שאני מדברת
או חושבת על ארץ ישראל
אני מתמלאת גאווה.
אני גאה להיות חלק ממדינת ישראל,
אני גאה להיות נכדה של סבא שלי,
אני גאה בלשמוע על סיפורי ההעלייה של סבתא שלי,
אני גאה בלחשוב על השירות של אמא שלי
ואני גאה מורשת שאבא שלי השאיר לי,
בכל פעם ששיר התקווה מתנגד וכולם עומדים אני שרה אותו עם ראש מורם עם חיוך גדול "להיות עם חופשי בארצנו" צריך יותר מזה?

אני גאה באץ ישראל,
ואני גאה במורשת של העם היהודי
ואני לא מתכוונת לוותר על זה,
לכן אני אהיה בקרבי.