עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
מייל
danialog14@gmail.com
חברים
שאריות של החייםBlackChamomileתיאוfrikit so what??אד;-)TigerLily
lidanThese HeavencosmicBFFעוד מוזרה בעולםMeshigamer girl
ThelseאפרתomerEmo LifeGhost Dog
נושאים
לא צריך לוותר
בשביל להתבגר- את לא צריכה לוותר על הילדות
בשביל שיקשיבו לך- את לא צריכה לוותר על הקול השקט
בשביל לבכות- את לא צריכה לוותר על הצחוק
בשביל לכעוס- את לא צריכה לוותר על השמחה
בשביל להגיד 'לא'- את לא צריכה לוותר על ה'כן'
בשביל לדעת- את לא צריכה לוותר על החוסר ידע

בשביל להיות את- את לא צריכה לוותר עצמך

לפעמים חלומות מתגשים?!?!?!

10/09/2013 19:11
דניאל
WTF???

מכירים דה ז'ה וו? הרגשתי שהיה לי את זה עכשיו אבל זה לא היה בדיוק זה, זה היה משהו שונה, כאילו לא באמת הייתי שם אלא רק נזכרתי בדבר הזה,
ופתאום עם הזיכרון המדהים שלי לחלומות נזכרתי, זה לא הבלוג הראשון שלי פה, פתחתי בתחילת ז' בלוג ופרשתי ממנו [ככה ידעתי לאן לחזור. (; ]
מי שממש ותיקה פה אולי זוכרת אותי.. אמרתי שהמטרה שלי היא לכתוב מתחילת החטיבה עד סופה, [כמעט הצלחתי D: ] אני זוכרת מפה את ילדת הגורל, שעוד התמונה שלה הייתה עם בת הפאוורפאף הצהובה... לא משנה..
בקיצור בימים הראשונים שלי חלמתי על הבלוג הזה, שיש לי עכשיו, אחרי החלום חיפשתי אותו אבל לא מצאתי אז הנחתי שזה היה סתם חלום אקראי.. [ואצלי זה ממש נדיר] והרגע ראיתי את החלום, עם אותו חלונות שהיו פתוחים ואחרי שלחצי חזרה ראיתי את התמונה של הבלוג של גלוריה, זה ממש מוזר, אבל זה אני כבר רגילה לזה שחלומות של מתגשמים, 
אז זהו סתם זה היה לי מוזר והייתי חייבת לשתף את זה
gamer girl
10/09/2013 19:20
לא לא היה לי בלוג אבל כן גם אני הייתי בזמן שילדת הגורל הייתה בת תשע ולאה פירסמה פוסטים.
רק עכשיו התחלתי לפתוח בלוג,מי היה מאמין שכל הזמן הזה רק קראתי,וקראתי
10/09/2013 19:21
הזכרת לי חלום שרודף אותי עד עכשיו..
זה מסובך אני לא יודעת בכלל מה לספר על זה..
סוג של חיזיון
12/09/2013 16:40
החלום שלך הוא סוג של חזיון.
לפעמים רואים חזיונות אבל דבר כזה קורה אחד למיליון.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

חיפוש
ארכיון
רוגע

עם דברים כאלה אני יכולה לחרפן אנשים.. כולם לחוצים תמיד ומודאגים, אבל אני לא זוכרת את עצמי דואגת, כאילו אני תמיד דואגת למה יקרה אחר כך אבל חוץ מזה אני יודעת שהכל יסתדר.. כי ככה זה אצלי.. הכל תמיד מסתדר. כי אי אפשר שזה אהיה אחרת.. אין סיטואציה כזו..

פעם אחת קרה לי, משהו שולי קטן ולא חשוב לא היה לי איך להגיע למופע של חברות שלי, אבל הייתי שאננה מדי הייתי בטוחה שכמו תמיד הכל יסתדר, אבל לא, בסוף לא הלכתי למופע.
תליתי את הכרטיס על הלוח שהם וחיכיתי, חיכתי לסרטים שאני אראה, להופעות אחרות, לקבלות מאוטובוס, חיכיתי לדברים שכן יסתדרו, והם הגיעו, יש לי את הכרטיס עדיין על הלוח קבור בין המום כרטיסים אחרים אבל הוא עדיין שם, להוכיח וגם להזכיר לעצמי- שרק הרוב מסתדר
קרבי

את הצד הזה בעצמי קצת קשה לי להסביר.
אני אהיה בקרבי,
לא אני לא רוצה להיות בקרבי אני רוצה
אבל אני לא אומרת שאני רוצה,
אם אני אגיד שאני רוצה להיות
זה אומר שיש ספק אם אני אהיה או לא אהיה,
ואני אהיה בקרבי,

מדינת ישראל חשובה לי בצורה שאין לי מושג איך להסביר,
זה התחיל כמה שבועות לפני שסבא שלי נפטר
בדיוק גמרתי את העבודת שורשים עליו,
למדתי על מה הוא היה
העבודה מוצגת עכשיו בבית התפוצות
ובאתר של הקיבוץ שבו הוא גדל.

סבא שלי היה לוחם בפלמ"ח
והעביר לי את הכחול לבן שבדמו.
ובכל פעם שאני מדברת
או חושבת על ארץ ישראל
אני מתמלאת גאווה.
אני גאה להיות חלק ממדינת ישראל,
אני גאה להיות נכדה של סבא שלי,
אני גאה בלשמוע על סיפורי ההעלייה של סבתא שלי,
אני גאה בלחשוב על השירות של אמא שלי
ואני גאה מורשת שאבא שלי השאיר לי,
בכל פעם ששיר התקווה מתנגד וכולם עומדים אני שרה אותו עם ראש מורם עם חיוך גדול "להיות עם חופשי בארצנו" צריך יותר מזה?

אני גאה באץ ישראל,
ואני גאה במורשת של העם היהודי
ואני לא מתכוונת לוותר על זה,
לכן אני אהיה בקרבי.