ככה זה היה מכיתה ז', אלא שהשנה החליפו לנו מורה שאומרת גם דברים חכמים לא רק דברים על ההיסטוריה,
איך יצא שמכל המשפטים שהיא אמרה יצא לי ליפול דווקא על המשפט הזה.ף
"בתחילת העידן המודרני, אנשים יותר הסתכלו על העתיד מאשר על העבר, ככה זה גם אצלנו אלא שאנחנו מעט הגזמנו, אנחנו עסוקים יותר מדי בלצלם את הרגע מאשר לחיות אותו, אנחנו עסוקים בלתעד מאשר בלהיות שם, אפשר לומר שאנחנו מתחבאים מאחורי המצלמות"
לא הייתה לי סיבה להיעלב,
אני לא ילדת אינסטגרם לא ילדת וואטאפ ובפייסבוק אני מתחברת רק למשחקים [מה אתם רוצים?! יש להם אחלה משחקים..]
אבל איכשהו אחרי שחזרתי לנמנם, תפסתי את עצמי חושבת על הפוסט הזה,
חושבת על מה לכתוב, על איך לנסח את המחשבות שלי,
והתחלתי לשאול את עצמי, "האם את עסוקה מדי בלכתוב את המחשבות שלך מאשר בלחשוב אותן?"
השאלה הזו הטרידה אותי עד סוף השיעור, זאת אומרת ישבתי ליד מישהו שחיבבתי בשיעור שאני מצליחה בו רק עם משפט אחד בשיעור בכיתה שהיא בסך הכל דיי טובה או לפחות לא גרועה,
ואני מנסה לחשוב איך לתאר את זה, מה זה אומר עליי?
העדפתי לשמור את המחשבות האלה לזמן המת שאני הולכת מהבית ספר הביתה,
אני לא אוהבת לחשוב יותר מדי שאני ליד אנשים.
שעה אחר כך היה לנו שיעור חופשי,
אצלכם זה בטח לצאת החוצה לשחק במגרש או סתם לשבת במרחבים ואו כמו בט'3 אצלנו לשחק פינג-פונג,
אצלנו זה לשחק ארץ עיר [כיתה של כאפות!!!].
חצי כיתה אצלנו משחקים ארץ עיר רבע מסתכל והרבע האחר סתם לא עושה כלום או בפלאפון. אני הייתי מהרבע שלא עשה כלום,
אני ועוד שתי חברות שלי הצטלמנו בטלפון של חברה שלי כשפתאום אני שומעת את הילדה שאני לא סובלת צועקת
"מה? מי מצטלם? שמעתי צילו"
ושוב התחלתי לחשוב על זה,
היא בכלל לא הייתה שם שהצטלמנו, היא לא הבינה גם למה הצטלמנו, למה היא נדחפת, למה זה היה כל כך חשוב לה?
היא יכלה לצלם את הארץ עיר, היו עוד בנות שהצטלמו, והיא כמובן הופיעה ברוב התמונות אבל למה חשוב לה להצטלם כל כך הרבה פעמים?
שיעור היסטוריה היה בשעה שנייה , ב 9:20, השיעור חופשי היה שעה או שעה וחצי אחרי, ועדיין לא מצאתי תשובה לשאלה שלי, או איך לנסח את השאלה,
אני חושבת שהשאלה היא חשבון נפש עם עצמי "האם אני באמת חייה את הרגע, או שאני בסך הכל מתעדת אותו כמה שיותר?"



















