עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
מייל
danialog14@gmail.com
חברים
שאריות של החייםBlackChamomileתיאוfrikit so what??אד;-)TigerLily
lidanThese HeavencosmicBFFעוד מוזרה בעולםMeshigamer girl
ThelseאפרתomerEmo LifeGhost Dog
נושאים
לא צריך לוותר
בשביל להתבגר- את לא צריכה לוותר על הילדות
בשביל שיקשיבו לך- את לא צריכה לוותר על הקול השקט
בשביל לבכות- את לא צריכה לוותר על הצחוק
בשביל לכעוס- את לא צריכה לוותר על השמחה
בשביל להגיד 'לא'- את לא צריכה לוותר על ה'כן'
בשביל לדעת- את לא צריכה לוותר על החוסר ידע

בשביל להיות את- את לא צריכה לוותר עצמך

Live the moment?

08/09/2013 18:00
דניאל
בכל שיעור היסטוריה אני מקשיבה רק למשפט אחד שבדרך כלל מסכם את השיעור, 
ככה זה היה מכיתה ז', אלא שהשנה החליפו לנו מורה שאומרת גם דברים חכמים לא רק דברים על ההיסטוריה, 
איך יצא שמכל המשפטים שהיא אמרה יצא לי ליפול דווקא על המשפט הזה.ף

"בתחילת העידן המודרני, אנשים יותר הסתכלו על העתיד מאשר על העבר, ככה זה גם אצלנו אלא שאנחנו מעט הגזמנו, אנחנו עסוקים יותר מדי בלצלם את הרגע מאשר לחיות אותו, אנחנו עסוקים בלתעד מאשר בלהיות שם, אפשר לומר שאנחנו מתחבאים מאחורי המצלמות"

לא הייתה לי סיבה להיעלב, 
אני לא ילדת אינסטגרם לא ילדת וואטאפ ובפייסבוק אני מתחברת רק למשחקים [מה אתם רוצים?! יש להם אחלה משחקים..] 
אבל איכשהו אחרי שחזרתי לנמנם, תפסתי את עצמי חושבת על הפוסט הזה, 
חושבת על מה לכתוב, על איך לנסח את המחשבות שלי, 
והתחלתי לשאול את עצמי, "האם את עסוקה מדי בלכתוב את המחשבות שלך מאשר בלחשוב אותן?" 
השאלה הזו הטרידה אותי עד סוף השיעור, זאת אומרת ישבתי ליד מישהו שחיבבתי בשיעור שאני מצליחה בו רק עם משפט אחד בשיעור בכיתה שהיא בסך הכל דיי טובה או לפחות לא גרועה, 
ואני מנסה לחשוב איך לתאר את זה, מה זה אומר עליי? 

העדפתי לשמור את המחשבות האלה לזמן המת שאני הולכת מהבית ספר הביתה, 
אני לא אוהבת לחשוב יותר מדי שאני ליד אנשים. 

שעה אחר כך היה לנו שיעור חופשי,
אצלכם זה בטח לצאת החוצה לשחק במגרש או סתם לשבת במרחבים ואו כמו בט'3 אצלנו לשחק פינג-פונג, 
אצלנו זה לשחק ארץ עיר [כיתה של כאפות!!!].
 חצי כיתה אצלנו משחקים ארץ עיר רבע מסתכל והרבע האחר סתם לא עושה כלום או בפלאפון. אני הייתי מהרבע שלא עשה כלום, 
אני ועוד שתי חברות שלי הצטלמנו בטלפון של חברה שלי כשפתאום אני שומעת את הילדה שאני לא סובלת צועקת 
"מה? מי מצטלם? שמעתי צילו"
 ושוב התחלתי לחשוב על זה, 
היא בכלל לא הייתה שם שהצטלמנו, היא לא הבינה גם למה הצטלמנו, למה היא נדחפת, למה זה היה כל כך חשוב לה? 
היא יכלה לצלם את הארץ עיר, היו עוד בנות שהצטלמו, והיא כמובן הופיעה ברוב התמונות אבל למה חשוב לה להצטלם כל כך הרבה פעמים?

שיעור היסטוריה היה בשעה שנייה , ב 9:20, השיעור חופשי היה שעה או שעה וחצי אחרי, ועדיין לא מצאתי תשובה לשאלה שלי, או איך לנסח את השאלה, 
אני חושבת שהשאלה היא חשבון נפש עם עצמי "האם אני באמת חייה את הרגע, או שאני בסך הכל מתעדת אותו כמה שיותר?"



Thelse
08/09/2013 18:04
וואו. פשוט וואו.
08/09/2013 18:07
עכשיו גרמת גמלי לחשוב על זה ואת האמת שיש משהו במה שהיא אמרה הלוואי שגם לנו היו מביאים מורים שאומרים לפעמים משפטים חכמים ...
דניאל
08/09/2013 18:10
אני בטוחה שיש לך אתם פשוט עוד לא מעריכים אותם מספיק [;
ואני מציעה לך לא לחשוב על זה כי זה באמת מטמטם לי את המוח...
08/09/2013 18:20
חחחח מאז שקראתי את הפוסט הזה אני חושבת על זה , ואת צודקת באמת כנראה לא מעריכים אתותם מספיק : )
08/09/2013 18:22
חכמה, רבע ועוד רבע זה חצי, איפה החצי השני, בשירותים?
ואו, תכל'ס אני גם כמוך, היה לנו שיעור היסטוריה על הבוקר, ובכלל, אולי אני חננה שלומדת בכיתת מצויינות, אבל כל השיעורים אני חולמת על איך לעזאזל אני הולכת לנסח את הפוסט כשאני חוזרת הביתה או איך לעזאזל אני עושה את מה שאני עושה ולמה..
דניאל
08/09/2013 18:24
חחחחחחח ככה זה גם אצלי, וסליחה איך את במציונות אם את לא מבינה הבנת הנקרא?
חצי משחקים ארץ עיר
רבע מסתכלים על החצי
והרבע השני סתם תקוע בכיתה

ולפחות אצלך את כותבת חלק מהפוסטים, אני אחרי שנגמר השיעור אני מוחקת מהמחשבות שלי חצי מהפוסטים מהסיבה שהם מפגרים לדעתי..
08/09/2013 18:31
חלק? אני לא כותבת כלום בגלל החזרות המזדרגגות האלה!
הבנת הנקרא אף פעם לא הייתה הצד החזק שלי, קשב וריכוז...
דניאל
08/09/2013 18:33
גמלי.. גמלי
וגמאני גמאני...


חחח הרגע הבנתי למה זה לא עושה לי שגיאות על הגמלי.. כי זה כאילו הגמל שלי אז זה באמת מילה בשפה העברית XD
08/09/2013 18:42
חחחחחחחחחחחחח חכמה את (:
אני הייתי בטוחה שהמחשב למד קצת סלנג..
דניאל
08/09/2013 18:52
נראה לך ?המחשב שלי חי בעידן האבן...
08/09/2013 18:58
לי אין מחשב, אני חורטת על סלע :-)
דניאל
08/09/2013 18:59
אההה זה לא נקרא מחשב?
08/09/2013 19:01
לא, זה סלע משוכלל
דניאל
08/09/2013 19:02
אהההההההה אז בגלל זה אני אף פעם לא זוכרת מה באתי לעשות אחר כך...
08/09/2013 19:03
אההההה גם אני לא הבנתי מה הקשר...
דניאל
08/09/2013 19:05
כן.. זה באמת מתוחכם מדי בשבילך -_-
Thelse
08/09/2013 18:50
חחחחחח קרעתן אותי..
דניאל
08/09/2013 18:52
[;
09/09/2013 20:53
את מעבירה פה מסר חשוב.
כמעט כולם מצטלמים (לא משנה באיזה מקום).
כולם מכורים לפייסבוק, לאינסטגרם, לטוויטר, לוואטסאפ, לוויבר וכו'...
עדיף באמת לחיות את הרגע וליהנות ממנו.
יש כאלה שרוצים רק להשוויץ כדי שאחרים יקנאו בהם.
לדעתי, זה שטותי!
תיהנו מהרגע כמה שיותר!
אני מסכימה איתך!!!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

חיפוש
ארכיון
רוגע

עם דברים כאלה אני יכולה לחרפן אנשים.. כולם לחוצים תמיד ומודאגים, אבל אני לא זוכרת את עצמי דואגת, כאילו אני תמיד דואגת למה יקרה אחר כך אבל חוץ מזה אני יודעת שהכל יסתדר.. כי ככה זה אצלי.. הכל תמיד מסתדר. כי אי אפשר שזה אהיה אחרת.. אין סיטואציה כזו..

פעם אחת קרה לי, משהו שולי קטן ולא חשוב לא היה לי איך להגיע למופע של חברות שלי, אבל הייתי שאננה מדי הייתי בטוחה שכמו תמיד הכל יסתדר, אבל לא, בסוף לא הלכתי למופע.
תליתי את הכרטיס על הלוח שהם וחיכיתי, חיכתי לסרטים שאני אראה, להופעות אחרות, לקבלות מאוטובוס, חיכיתי לדברים שכן יסתדרו, והם הגיעו, יש לי את הכרטיס עדיין על הלוח קבור בין המום כרטיסים אחרים אבל הוא עדיין שם, להוכיח וגם להזכיר לעצמי- שרק הרוב מסתדר
קרבי

את הצד הזה בעצמי קצת קשה לי להסביר.
אני אהיה בקרבי,
לא אני לא רוצה להיות בקרבי אני רוצה
אבל אני לא אומרת שאני רוצה,
אם אני אגיד שאני רוצה להיות
זה אומר שיש ספק אם אני אהיה או לא אהיה,
ואני אהיה בקרבי,

מדינת ישראל חשובה לי בצורה שאין לי מושג איך להסביר,
זה התחיל כמה שבועות לפני שסבא שלי נפטר
בדיוק גמרתי את העבודת שורשים עליו,
למדתי על מה הוא היה
העבודה מוצגת עכשיו בבית התפוצות
ובאתר של הקיבוץ שבו הוא גדל.

סבא שלי היה לוחם בפלמ"ח
והעביר לי את הכחול לבן שבדמו.
ובכל פעם שאני מדברת
או חושבת על ארץ ישראל
אני מתמלאת גאווה.
אני גאה להיות חלק ממדינת ישראל,
אני גאה להיות נכדה של סבא שלי,
אני גאה בלשמוע על סיפורי ההעלייה של סבתא שלי,
אני גאה בלחשוב על השירות של אמא שלי
ואני גאה מורשת שאבא שלי השאיר לי,
בכל פעם ששיר התקווה מתנגד וכולם עומדים אני שרה אותו עם ראש מורם עם חיוך גדול "להיות עם חופשי בארצנו" צריך יותר מזה?

אני גאה באץ ישראל,
ואני גאה במורשת של העם היהודי
ואני לא מתכוונת לוותר על זה,
לכן אני אהיה בקרבי.