אבל אני לא מאמינה באהבה,
עכשיו לפני שתגידו לי משהו אני אסביר את עצמי:

אני לא מאמינה באהבה כמו שמדברים עליה-
"הדבר הקסום הזה שלעולם לא נגמר.."
מספרים לי בעיניים תמימות וחולמניות,
אני מקשיבה אבל שותקת,
אהבה בהגדרה זה רגש,
יש המון רגשות,
כעס,
שמחה,
עצב.
ועוד הרבה,
אהבה היא אחד מהם,
היא יכולה להיגמר,
אני כועסת ושמחה בקצב מסחרר,
אני כל חצי שנייה מחליפה רגש,
ככה גם באהבה,
זה לא שאני לא אוהבת,
אני פשוט יודעת שזה יכול להיפסק
וזה לא דבר חשוב.
כל החברות שלי שיש להן חבר והן מאהובות בו ומספרות לי על זה,
אני שומעת רק את גודל הבכי שהם ייפרדו.
כן אני בנאדם דיכאוני שזה מגיע לדברים האלה ,
אבל אם תחשבו על זה יותר משתי שניות ואז תחשבו על עצמכן,
תבינו שזה סתם רגש שעובר.
בגלל זה בדברים שאני רוצה לעשות מתישהו כתבתי למצוא מישהו שיוכיח לי אהבה,
אני רוצה לחשוב שאני טועה.
אבל עד היום רק ראיתי את כמה אני צודקת.



















