נתחיל מזה:
המון אנשים שונאים אותי,
ושאני אומרת המון אני מתכוונת לזה.
יש אנשים ששונאים אותי אבל אני מעריכה אותם על הסיבה שהם שונאים אותי.
יש אנשים ששונאים אותי בגלל ש"רבנו" והן
[כן זה רק הן כמה מפתיע..... -_-]
לא חושבות כמוני שמה שהיה היה ולא צריך לעשות סצנות מכל דבר..
והסוג השלישי של אנשים ששונאים אותי, זה בגלל שהם מסתכלים עלי, אני לא יודעת להסביר אבל יש אנשים ששונאים אותי בלי סיבה, אני בחיים לא אומר ששונאים אותי מקנאה, אבל אנשים באמת שונאים אותי סתם.
האנשים ששונאים אותי
ואני מעריכה אותם על הסיבה,
זה בדרך כלל מהסיבה שאנחנו לא חושבים אותו הדבר,
אפילו לגמרי להפך,
ובגלל זה אני מעריכה אותם,
כי הם שונאים את המחשבות שלי ולא את האופי שלי.
האנשים ששונאים אותי בגלל שרבנו
שלדעתי חוסר יכולת להתגבר על דברים כאלה זו תכונה כל כך בזויה וחסרת היגיון,
זה בדרך כלל ריבים מפגרים,
שהלכתי עם בנות אחרות ולא איתן
או שלא הזמנתי אותם לאיזשהו מקום
או שלא נתתי להם טרמפ כשהיה לי-
דברים מפגרים לגמרי,
אבל אני חושבת על זה ככה-
בנאדם שנעלב מדברים מטופשים,
כנראה אני והוא באמת לא צריכים להתחבר.
ובקשר לסוג השלישי,
השונאים בלי סיבה,
או כמו שאני אוהבת לקרוא לזה,
השונאים האנושיים,
אני מצליחה לזהות אותם,
הגיעה אלינו תלמידה חדשה השנה לכיתה,
היא אחת כזאת
ותנחשו איזה כיף לי? אני צריכה לשבת לידה, ולהיות ה"בעלת חסות" שלה הוא משהו כזה...
אני פשוט מחר אגיד לה שאצלנו בתחילת השנה המקומות לא קבועיים
[מה שנכון..]
ואז אני אפטור ממנה את כל החוסר נעימות הזאת...
עכשיו למה אני לא רוצה שאהיה לה אי נעימות,
כאילו מי שמכיר אותי ממש מקרוב יודע שאני טיפוס שאוהב לנקום ולגרום לחוסר נוחות או להשפלה של האדם שלו אני רוצה "להחזיר"
זה סיבה פשוטה למה,
כי היא בסך הכל הייתה אנושית,
לא יותר מזה,
מי מאיתנו לא שונא אנשים בלי סיבה?
אז נכון שאותי שונאים טיפה יותר אנשים בלי סיבה, אבל אני שמחה מזה, הם מי שמחזקים אותי, וגורמים לי לשים לב למי שאוהב אותי בלי סיבה.


















