כך חייתי עם ה "הכל אהיה טוב" מתנגן לי בכל שעה של היום.
לא נלחצתי מהדברים השונים אשר היו אומרים לי לעשות,
ידעתי שהכל אהיה טוב, ככה היא הייתה אומרת לי, ו
כל דבר שהיא הבטיחה לי היה תמידתקיים.
יום אחד הגעתי עצובה הביתה וישר הלכתי למיטתי
"הכל אהיה טוב" היא שוב לחשה לי, "הכל אהיה טוב"
"אבל אני חייה בהווה בינתיים" בכיתי לה "אני לא יכולה לראות את העתיד ואין מי שיבטיח לי שהכל אהיה טוב"
"אני יכולה להבטיח לך שהכל אהיה טוב" היא אמרה לי
"אבל מי את בכלל? את בסך הכל מישהי שנדבקה לי לחיים, למחשבות, את גרמת לי להאמין שהכל אהיה טוב, אבל את לא יכולה להבטיח את זה."
"אני יכולה להבטיח כל דבר. אני זו את, וזה תלוי רק בך אם לקיים את ההבטחות או לא"
היא אמרה לי בקולה השקט אבל החורץ
***
אוקיי.. זה באיזשהו מקום עליי,
אני [בפעם המאה בערך] לא יודעת למה כתבתי את הפוסט הזה ,
כאילו אני יודעת למה כתבתי אבל אני אחרי זה אצטער על זה,
בעקבות שיחה שהייתה לי עם אשלי אז הבנתי שאתם לא באמת מכירים אותי
אני לא יודעת אם זה טוב או רע..
אבל זה פעם ראשנה שאני מהרהרת בזה אם זה טוב או לא.. אז זה בטוח אומר משהו..
טוב אז אני אגיד בדיוק מה אני.
אני הילדה הזאת שתמיד שוברת דברים בטעות אבל אי אפשר לכעוס עליה,
זאתי שקודם עושה ואז חושבת על זה..
שמתעסקת עם הפצעים [לא, לא פצעונים, אין לי כאלה D:] שלה יותר מדי
ואז מפסיקה וכבר לא אכפת לה מהם
[זה גם מטאפורה וגם לא]
זאת שתוך כדי שהיא מדברת חושבת על מה היא אומרת..
וזה בדרך כלל יוצא משפט משובש וחסר טאקט,
זאתי שמבחוץ לא נראה כאילו היא יכולה להיעלב בגלל החיוך התמידי שמסתיר את העצב הלא נגלה,
אני יודעת שזה נשמע לא טוב, אבל זה עזר לי...
טוב אז בקשר למה שכתוב למעלה..
בזכות זה אני כזאת [וכן לדעתי זה טוב -_-]
יש בי 2 אנשים,
אחת תמיד צוחקת על השנייה על זה שהיא חושבת יותר מדי ועוד על איזה דברים היא חושבת עליהם....
והשנייה שלא אכפת לה מה היא אומרת ובטעות פולטת דברים מוזרים ואז חושבת על "איזה מביך זה היה"
כמות הפעמים שהתווכחתי עם עצמי בקול הם אדירות...
אני כל הזמן [בעיקר שאני רואה סדרות מפגרות בטלוויזיה] אני פשוט כועסת על עצמי ועונה לעצמי בציניות..
זה ממש מצחיק...
אהה ויש עוד מישהי שהשתיים השניות מחביאות אותה בחזית וככה יוצא שהיא מחביאה את השתיים האחרות.
זה הנועה הדרמטית הזאת.
לפעמים באמצע החיים אני יכולה לעשות מונולוג לא קשור לכלום, אני הכי אוהבת לעשות מונולוג של סבתא פולנייה.. זה כיף והזוי לשמוע את זה
אותי זה ממש מצחיק.
טוב אז זה סיום נוראי לפוסט ואני באמת לא יודעת למה כתבתי אותו.. ואני כבר מתחילה להצטער..
אבל היי הרגע ביבזתי 4 עד 42 אנשים חצי דקה עד 2.34 שניות מהחיים D:


















