סבתא הכינה לעצמה קפה,
היא דיברה איתי על התזונה של האדם הקדמון,
האדם שהיה לפני האדם החקלאי,
לסבתא שלי יש נושאים כאלה, מאז שסבא שלי נפטר היא צריכה למצוא תעסוקה במקום לצעוק עליו..
היא סיפרה לי שהאדם הקדמון היה אוכל מה שהיה
כלומר ארנבות פטריות ושורשים,
איכשהו כבר לא רציתי לאכול יותר את הקורנפלקס,
היא סיפרה שכשהאדם הקדמון למד איך לגדל בעצמו צמחים ומאכלים התזונה שלו התדרדרה,
היו אוכלים מה שהיה אבל כבר לא היו ארנבות ופטריות,
היא רק חיטה וחיטה וחיטה וחיטה
או במקומות אחרים תירס ותירס ותירס ותירס.
יצא לי לחשוב קצת, בזמן שהנהנתי לה ועשיתי כאילו אני מקשיבה
על מה האדם הקדמון היה חושב,
לא היה מחלות באותן זמנים, כך סיפרה לי סבתא, והיה שפע,
אז על מה האדם הקדמון חשב?
יש שאומרים שרק על אוכל ואחרים פשוט לא חושבים על הנושא הזה,
אבל זה נראה כל כך פשוט לחיות אז, שהאוצר הכי גדול של האדם היה עץ תאנים.
גמרתי את הקורנפלקס וסבתא התעקשה להכין לי חביטה,
בעודה שופכת את החלבון אל המחבת היא אמרה
שבסופו של דבר אנחנו עיוות של האדם הקדמון,
אנחנו אוכלים רק סוג אחד של מזון,
גם אם זה נראה לנו שיותר,
אך לא כמו האדם הקדמון אנחנו לא משתמשים בגופנו בצורה נכונה,
"גוף האדם" כך אמרה סבתא "נועד בשביל לטפס על עצים, לא בשביל לראות תמונת שלהם בטאבלט, הוא נועד בשביל לצוד מזון, לא בשביל לחמם אותו במיקרו."
סבתא חתמה את השיחה ועברה לדבר על המשך היום כשניסע לחיפה
אבל אני עדיין הייתי עם האדם הקדמון,
היא הזכירה כמה ארצות כשהיא דיברה על כשהיו מגדלים סוג אחד של מזון,
התאפקתי לא לשאול אותה על ישראל,
צריך לדעת איזה תיבות פנדורה להשאיר סגורות איתה,
האם גם לאדם הקדמון היו מלחמות על איפה שהוא היה גר?
האם הוא היה יותר נדיב?
ומה זאת אומרת עיוות? הרי
אנחנו מסתכלים על האדם הקדמון בהתנשאות מאוסה
איך זה ששבסופו של דבר אנחנו עיוות שלו
;){kind=link}