בנוגע לאופי שלי
בנוגע למה שאני מרגישה כלפיי עצמי
בנוגע למה שאני מרגישה כלפיי אחרים
בנוגע ללימודים שלי
בנוגע למה שאני רוצה ללבוש, לאכול להסתכל , לחשוב
בנוגע להכל!!
אני לא מכורה לבלוג [וזה לא שקשה להתמכר אליו כן?] אני פשוט לא מצליחה להחליט אם טוב לי או לא.. טוב עכשיו ברור שכן... רק כן יש אנשים שאכפת להם טיפה יותר מתספורות או מבגדים או כמה תמונות יש לך בפייסבוק.. אבל עדיין תמיד שורה עליי ההרגשה הזאת, של משהו לא בסדר. את העצבות הזאת שאני מדמיינת שזה מה שרואים בעיניים שלי בפעם הראשונה, את החשש שיש מישהו מאחוריי שמצוטט לי, שבודק מה אני עושה..
שאני כותבת סיפור זה לא מפריע לי כי אני יודעת שזה סבא שלי, אבל שאני כותבת פוסטים מהסוג הזה.. זה לא נעים להרגיש שתי ידיים אוחזות לך את הכתפיים בזמן שאתה כותב על הפרטיות שלך.. על הדברים הכי כמוסים, הכי נידחים בתוך הלב שלך.. ואני לא יודעת בגלל או בזכות מה כתבתי את הפוסט הזה, אולי אני לפני מחזור אולי זה הכוס יין ששתתי אולי אני סתם בגיל ההתבגרות [שמה שלא הגיוני כי אני כבר שלוש שנים בו ובחיים לא קרה לי שום דבר מיוחד או סטיגמתי..] אני כנראה אמחק את הפוסט הזה בעוד כמה ימים , או שאני אצחק עליו ויגיד לעצמי "איזה סתומה היית לפני שעתיים"
אבל אני פשוט צריכה לפרוק
;){kind=link}