עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
מייל
danialog14@gmail.com
חברים
שאריות של החייםBlackChamomileתיאוfrikit so what??אד;-)TigerLily
lidanThese HeavencosmicBFFעוד מוזרה בעולםMeshigamer girl
ThelseאפרתomerEmo LifeGhost Dog
נושאים
לא צריך לוותר
בשביל להתבגר- את לא צריכה לוותר על הילדות
בשביל שיקשיבו לך- את לא צריכה לוותר על הקול השקט
בשביל לבכות- את לא צריכה לוותר על הצחוק
בשביל לכעוס- את לא צריכה לוותר על השמחה
בשביל להגיד 'לא'- את לא צריכה לוותר על ה'כן'
בשביל לדעת- את לא צריכה לוותר על החוסר ידע

בשביל להיות את- את לא צריכה לוותר עצמך

מי שהוא היום.

21/01/2015 19:49
דניאל

הוא צופה בסרטון מוטיבציה ביו טיוב ומיד עולה לו הבזקי זיכרון, הוא נזכר במישהו שהוא היה פעם, מישהו שהוא כל כך מפחד ממנו, מפחד לחזור אליו, הוא רואה מטרה אחת מול העיניים, והוא לא מוכן לוותר עלייה כמעט בשום מחיר.

"אני חייב להתאמן" הוא אומר לי,אני צופה בו, עושה מתח, שכיבות סמיכה, חבל, כפיפות בטן, כל מה שיאפשר לו לשכוח את מה שהוא פעם היה אלא שבעצם זה מה שגורם לו לזכור.


"זכרו את היום הראשון" אומר האיש בסרטון המוטיבציה "זה האיש שלעולם לא תרצו לחזור אליו, זה האויב שלכם ברגע שתנצחו אותו תבינו כמה הוא קטן. אף מסע לא מתחיל בבת אחת, זה ייקח זמן אבל ברגע שתנצחו אותו תבינו כמה טובים אתם"


הוא נזכר, הוא זוכר את היום הראשון טוב טוב, הוא רואה אותו כל יום, בין השרירי בטן, בין השרירי רגליים הוא רואה אותו בכל צעד שהוא עושה, מקום ראשון בכל שיעור ספורט בכל נושא והוא עדיין זוכר את היום הראשון, מפחד לחזור אליו.

אני צופה בו מהצד, מנסה לשפר מטרה שכבר ממזמן השיג, מנסה לשנות, להגיע למקום טוב יותר, אני לעולם לא אבין את זה, אני גם לא מתיימרת להבין.


"אתה יודע שאני גאה בך?" אני לוחשת לו בעוד הוא מביא לי תמונה שלו מלפני שנתיים "בגלל זה אני לא אומרת לך את זה, יש מספיק אנשים שגאים בך, אתה בטח כבר יודע את זה טוב" אני מדברת אליו והוא לא מקשיב, הוא עסוק בלהשיג את המטרה


"את יודעת" הוא אומר לי "אני מראה את זה לאנשים אחרים, אנשים שבאותו מצב שלי לפני שנתיים וזה לא עושה להם כלום, אני לא מבין אותם, איך אפשר לראות את זה ועדיין להגיד 'למי יש כח?' ו'זה לא בא לי טוב עכשיו' ? "


כולם רוצים להיות כמוהו, כולם רוצים להיות איתו, יש לו כריזמה של מנהיג ויש לו אופי שאפשר רק להתאהב בו, הוא אכפתי והוא רגיש והוא בנאדם מדהים, אבל קודם כל, הוא היה פעם שמן, זה ילך איתו לכל מקום, ולא משנה אם הוא יילך לשייטת, לא משנה אם הוא ידגמן לקסטרו לא משנה מה יהיה, עד שהוא לא ישחרר ממי שהוא היה הוא לא יוכל להיות מי שהוא היום.

שאריות של החיים
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון
רוגע

עם דברים כאלה אני יכולה לחרפן אנשים.. כולם לחוצים תמיד ומודאגים, אבל אני לא זוכרת את עצמי דואגת, כאילו אני תמיד דואגת למה יקרה אחר כך אבל חוץ מזה אני יודעת שהכל יסתדר.. כי ככה זה אצלי.. הכל תמיד מסתדר. כי אי אפשר שזה אהיה אחרת.. אין סיטואציה כזו..

פעם אחת קרה לי, משהו שולי קטן ולא חשוב לא היה לי איך להגיע למופע של חברות שלי, אבל הייתי שאננה מדי הייתי בטוחה שכמו תמיד הכל יסתדר, אבל לא, בסוף לא הלכתי למופע.
תליתי את הכרטיס על הלוח שהם וחיכיתי, חיכתי לסרטים שאני אראה, להופעות אחרות, לקבלות מאוטובוס, חיכיתי לדברים שכן יסתדרו, והם הגיעו, יש לי את הכרטיס עדיין על הלוח קבור בין המום כרטיסים אחרים אבל הוא עדיין שם, להוכיח וגם להזכיר לעצמי- שרק הרוב מסתדר
קרבי

את הצד הזה בעצמי קצת קשה לי להסביר.
אני אהיה בקרבי,
לא אני לא רוצה להיות בקרבי אני רוצה
אבל אני לא אומרת שאני רוצה,
אם אני אגיד שאני רוצה להיות
זה אומר שיש ספק אם אני אהיה או לא אהיה,
ואני אהיה בקרבי,

מדינת ישראל חשובה לי בצורה שאין לי מושג איך להסביר,
זה התחיל כמה שבועות לפני שסבא שלי נפטר
בדיוק גמרתי את העבודת שורשים עליו,
למדתי על מה הוא היה
העבודה מוצגת עכשיו בבית התפוצות
ובאתר של הקיבוץ שבו הוא גדל.

סבא שלי היה לוחם בפלמ"ח
והעביר לי את הכחול לבן שבדמו.
ובכל פעם שאני מדברת
או חושבת על ארץ ישראל
אני מתמלאת גאווה.
אני גאה להיות חלק ממדינת ישראל,
אני גאה להיות נכדה של סבא שלי,
אני גאה בלשמוע על סיפורי ההעלייה של סבתא שלי,
אני גאה בלחשוב על השירות של אמא שלי
ואני גאה מורשת שאבא שלי השאיר לי,
בכל פעם ששיר התקווה מתנגד וכולם עומדים אני שרה אותו עם ראש מורם עם חיוך גדול "להיות עם חופשי בארצנו" צריך יותר מזה?

אני גאה באץ ישראל,
ואני גאה במורשת של העם היהודי
ואני לא מתכוונת לוותר על זה,
לכן אני אהיה בקרבי.